כשאני חושבת על המילה משפחה, מיד קופצת לי לראש "משפחה זה מקום בו מרגישים שייכים" מתוך ספר שאהוב אצלינו בבית - התפילילה (מאת מיכל כהן חי ומאיה חנוך)
בתקופתנו, שבה גם הבית מתנהל הרבה פעמים כמו בעבודה (אהם אהם יומן גוגל הורים לתיאומים, רשימת מטלות עם אינסוף גלילה למטה, שפע מפגשים וכו וכו)
גם כשאנחנו עם הילדים, לפעמים אנחנו שוכחים להיות איתם על-אמת, בנוכחות,
מבלי לחשוב על כל המשימות שלא סיימנו, או לפזול לכיוון הפלאפון בכל כמה דקות.
העולם בקצב כ"כ מהיר וזה ממש מאתגר להוריד הילוך….
רגע להיות ביחד לא ממקום של doing אלא being.
בלי מסכים, בלי נשנושים (כמה פשוט ככה קשה)
בלי הסחות דעת מכל סוג. או טעם. או צבע :)
מה כן?
לשבת ביחד, לצחוק, לרקוד, לשיר, להתכרבל, לנוח ביחד.
אפילו פשוט להיות בשקט ולראות מה הילדים מביאים למרחב.
ליצור מרחב של היקשרות וקירבה.
להיות בפשטות ביחד, אפילו רק לחצי שעה ביום.
כשמצליחים - זוכים ברווח עצום: להתחבר לעולם של הילדים. להכיר אותם יותר.
משחק התפקידים של אני אמא ואני מלמדת את הבן שלי מתהפך, והוא מלמד אותי כל כך הרבה.
וזה כל כך מעניין.
בשקט בשקט עולים דברים נפלאים לפני השטח.
מבטיחה שמתגלה עולם קסום שמונח מתחת לאף, וילדים קסומים עוד יותר.
מאחלת לכולנו מסע קסום,
ושנזכה ללמוד מהילדים כמה שיותר.
*** אם זה נשמע לכן טוב אבל מרגישות שהילדים לא ממש ישתפו פעולה
או לחילופין יש לכן ילדים עם קשיים מול מגע או ויסות חושי (מכירה את זה מקרוב מאוד) -
אני ממליצה להציץ על משחק שאהוב על משפחות בכל רחבי העולם: רכבת היוגה שפיתחתי.
נאמר עליה במגזין של 'אמהות בסטייל' שהוא "משחק אולטימטיבי להיקשרות וקירבה בין הורים וילדים"
אני כאן לכל שאלה, מוזמנים ליצור איתי קשר ישיר דרך האתר או באינסטוש
קארין